#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אמרו אביי ורבא לעשות במקרה שהגוי שבחצר אינו רוצה להשכיר את רשותו.	לאביי יבטלו כולם את רשותם לאחד ויחיד במקום נכרי אינו נאסר, לרבא אין עושים כן, אלא יבקש ממנו אחד מהם להניח דבר בחצר ובזה יחשב כשכירו ולקיטו.	עירובין סב - עו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גוי שהשכיר את ביתו לגוי אחר, האם אפשר לשכור רשות מהגוי המשכיר כאשר השוכר לא נמצא.	"אם המשכיר לא יכול לסלקו באמצע הזמן א""א לשכור ממנו, ואם יכול לסלקו אפשר לשכור ממנו."	עירובין סב - עו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סלע שבים גבוה עשרה ורחב בית סאתיים, האם מותר לטלטל מתוכו לים ומהים לתוכו.	"בפשטות א""א כיון שמטלטל מרה""י לכרמלית, וכן הוא לתי' רבא. אך לרב אשי מבואר בברייתא שמותר לטלטל, וחכמים התירו כאן כדי שלא יבואו לחשוב שזה רשות היחיד גם מדרבנן ויבואו לטלטל בתוכו."	עירובין סב - עו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לקבל קרבנות ממומר יהודי או מגוי.	"מיהודי - מומר לדבר אחד מקבלין, מומר לכל התורה או לע""ז או לשבת, אין מקבלין. ומגוי מקבלים בכל גווני."	עירובין סב - עו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומכים על שיתופי מבואות במקום עירובי חצרות.	"לרבי מאיר אין סומכין, לחד מ""ד אפי' בפת ולחד מ""ד דווקא ביין דלא מהני בעירוב. ולרבנן לחד מ""ד מהני בפת, ולחד מ""ד אפי' ביין מיגו דמהני לשיתוף. [וכן ביאר רב יוסף בפלוגתת ר""א בן תדאי ורבנן]."	עירובין סב - עו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתי חצרות זו לפנים מזו, שבאחת מהם דרים שנים ובשניה דר ישראל או גוי, האם צריכים לערב ביניהם או לא.	"אם בפנימית דרים שנים, צריכים לערב. ואם בחיצונה שנים ובפנימית אחד, לרב יוסף צריכים לערב ולשמואל א""צ לערב, אא""כ הדר בפנימית הוא גוי."	עירובין סב - עו		
